Shachar2 Blog - שחר2 בלוג

חודש וחצי מאז העידכון האחרון. טוב אין טעם להסתיר את זה זה היה צפוי בסופו של דבר אני לא מקבל תגובות בבלוג, לא מדברים עליו הוא נהיה די חסר תועלת. התחלתי אותו בפעם השעברה שחיפשתי עבודה, לקח לי חצי שנה ודי התחלתי להשתגע הבלוג עזר לי לראות דברים שכן הצלחתי לעשות ולהספיק באותה תקופה ולהראות לי שלא סתם ישבתי בבית ללא תועלת

 

זה השבוע האחרון שלי בעבודה כולל הרכב אני אצטרך להתחיל להשתמש בתחבורה ציבורית בשביל להגיע ממקום למקום. קיימת אופציה של לקנות רכב פרטי אבל אני לא נוסע הרבה ועד שאני לא אדע מה מקום העבודה הבא, התנאים וכו זה קצת חסר טעם אז בקשר לרכב אין מה לעשות בנתיים. הייתי אצל ההורים לפני שבועיים אני צריך לקפוץ לאחד החברים שלי לפני שאני אאבד את הרכב ויהיה יותר קשה להגיע אליהם

 

מחשב זה סיפור אחר יש לי כרגע מחשב אחד מהעבודה ומחשב אחר משנת 2000 לערך עם בעיית חומרה, אפשר להשתמש בו אבל הוא בעייתי, עובד לאט ואני מעדיף שלא להשתמש בו. היתה לי תוכנית להרכיב מחשב בעצמי מחלקים שאני רוצה, התוכנית הזאתי הואצה בעקבות הפיטורים. בנתיים קיבלתי את: המארז (שחור, שוכב, מיועד לסלון ונראה כמו עוד ציוד חוץ מזה שהוא די גדול) לוח האם (אסוס) דיסק קשיח 1.5 טרה בייט, מעבד צריך להגיע מחר (סקי פי סי).

מה שנשאר לנו זה כרטיס מסך (אי טי איי 4850), ספק כוח (פסיבי ללא מאורר), זיכרון (2 של 2 גיגה), צורב די וי די, אל פסק (כי מערכת החשמל בדירה הנוכחית לא טובה, יש ירידות כוח של פחות משניה וניתן לראות את האורות כבים. אחרי שביזבזתי כל כך הרבה כסף על מחשב אני אהיה בטוח שהוא לא ינזק מבעיות חשמליות)

 

בדרך לאילת עצרתי במצפה רמון לאכול משהו קטן בכביש ליד ביציאה ממצפה רמון יש נוף יפה עצרתי שם ולקחתי כמה תמונות

שידרגו לי את החדר מסטנדרטי לאקזקיוטיב (מלון דן אילת) מרפסת קטנה עם נוף לבריכה ולים, כל מיני רהיטים, טלויזיה 30 אינץ וכל מיני פינוקים ודברים קטנים שהלוואי והיו לי בבית כמו חדר רחצה נקי, מצוחצח ומעוצב שליטה ברדיו, תאורה ומזגן בכל הבית כמעט ליד המיטה וחדר האמבטיה

הייתי באילת ב

ריף הדולפינים צילמתי מלא תמונות ווידאוים יש בפייסבוק

איימקס בתלת מימד החייזרים באים היה כמו רכבת הרים ועשה לי בחילה יצאתי באמצע

פיינטבול צירפו אותי לקבוצה לא זוגית זה היה לקראת הערב אז לא היה כל כך חם חילקו אותנו לקבוצות בפעם הראשונה הגנו והקבוצה השניה התקיפה, בפעם השניה הפכנו תפקידים ואנחנו התקפנו באחת הפעמיים רצתי נפלתי על הברכיים והחלקתי כחצי מטר למחסה. הייתי מוסתר מאחורי מחסה אבל רק בסוף ראיתי שכתוצאה מזה נקרעו לי הג'ינס והשתפשפה לי הברך

מטווח ירי ברובה ברטה 0.22 ממ מאה שקל, השאר היו יותר יקרים

שלושת הקופים (בר הופעות), קצת מסעדות, טיילתי באזור קניתי כמה בשמים

הייתי שם שלושה ימים היה נחמד (אבל אולי קצת קצר מידי)

 

פעם הבאה אני אטוס לחו"ל לא יודע מתי ולא יודע לאיפה עדיין

 

הוא כבר חתם זה נושא סגור והוא נכנס בראשון לחודש ביום שבת בן 37 שעובד בצומת כביש4/5 במחסנים של רשת אלקטרוניקה כלשהי

היו לי שתי אופציות עבודה

 

התקשרתי למנהל ביבמ האופציה לא אקטואלית "אם יהיה לי משהו אני אצור איתך קשר" או בקיצר: לך חפש את החברים שלך

ומנהל אחר בסימנס/סיברידג' רמז שלא יקחו את שירותי לחברה החדשה. הוא אמר לי בכדי שאני לא אהיה מופתע

 

לפחות אני יודע מה נסגר איתי הפעם

שלחתי מייל לחברה כאב לי ולא ידעתי מה לרשום אז הסתפקתי בעובדות: הסברתי להם שהתמיכה משתנה, איך ליצור קשר עם התמיכה החדשה ושאני מסיים את תפקידי ב15 לאוקטובר

 

אז כרגע הדברים היחידים שסגורים הם: אין לי עבודה, אין לי רכב וחוזה דירה שיש לדון לגביו

מה שכן אני יודע שמגיע לי פיצויים ומאה ימי אבטלה אז זה צריך לתת לי מרווח נשימה כלשהו

 

 

חשבתי לנסוע לאילת התוכנית המקורית היתה לנסוע בשישי/שבת אבל הכל סגור עם כניסת השבת עד לשבת בערב (מתי שצריך לחזור הביתה) אז זה קצת חסר טעם. כרגע הרעיון הוא אם כבר אז לנסוע ביום חמישי נגיד או רביעי בערב אבל גם בזה אני לא סגור ובטוח. מצד אחד מפטרים אותי ואני לא רוצה להיכנס להוצאות מיותרות אבל מצד שני זה דברים שאני אף פעם לא עושה אז אולי כדאי לשבור שיגרה

 

אני אצטרך לחשוב על זה

היום זה רשמי

 

בפעם הקודמת עוד היו דיבורים ודחיות של הרגע האחרון אבל הפעם זה אחרת: אני מפוטר ויש לי שלושים יום. נוקיה וסימנס סוף סוף מתאחדות בינהם וחברת התמיכה שתתמוך בהם לא תהיה יבמ אלא סיס (שמיוצגת בארץ ע"י סי פי אם שירותי מיחשוב)

 

 

ישנה אפשרות שאני יעבור לסי פי אם (בארץ חברה קטנה של כ13 עובדים בתל אביב) הייתי שם בראיון עבודה לא דיברנו על פרטים ספציפיים אבל כנראה המשרה לא תהיה משרה מלאה. החברה היא חברה קטנה ועוסקת במתן שירות למחשבים ניידים מה שאומר שאני אעבוד שם במעבדה ומידי פעם אקפוץ לנוקיה

המנכ"ל לא היה בראיון לכן לא דיברנו על פרטים אבל אמרו לי שהקו"ח שלי מרשימים. פעם ראשונה שאני שומע את זה, אמרתי לו תודה

 

אוזכרה אפשרות כלשהי לתקן חדש שהתפנה ביבמ אבל לא חזרו אלי בקשר לזה אז אני מניח שזה לא בתוקף. המנהלת שלי בחו"ל עד ל21 (יום ראשון) ניסיתי לתפוס את המנהל האחראי אבל לא הצלחתי

 

מבחינת שני ההצעות (איזה הצעות? שום דבר לא קונקרטי) ההצעה הראשונה לא מאתגרת ולא מקדמת אותי מבחינה מקצועית אני אקח אותה בלב ברירה אבל ההצעה של יבמ אם היא בתוקף היא הרבה יותר אטרקטיבית

 

 

בנתיים אין לי שום דבר ביד חוץ מזה שב15 לאוקטובר אין לי לא רכב ולא משרה

 

 

 

הייתי בדייט ביום שישי חשבתי שהיה נחמד אבל השפת גוף של הבן אדם השני דיברה קצת אחרת. למחרת כבר נשאלתי אם אני חושב שאנחנו מתאימים אחד לשני ואיזהשהוא סיפור על זה שזה לא אני זה היא והיא לא רוצה לפתח ציפיות ולהתאכזב אבל אנחנו יכולים להישאר חברים וירטואלים דרך המסנג'ר

 

בכל מקרה חזרנו לנקודת ההתחלה: אין בת זוג, אין עבודה, אין רכב, חוזה שכירות בלי אופציה שצריך לברר לגביו לקראת סוף אוקטובר (לראות אם גם דירה אין לי) ובילבול אחד גדול

 

שחר2

נווה ים ממוקמת ליד חיפה (יותר קרוב ליד עתלית, קצת לפני חיפה כשנוסעים מהמרכז) היה לנו יום כיף בחוף הים שם

 

הגענו בתשע וחצי לערך כל אחד לבד וציפתה לנו ארוחת בוקר קורסונים למינהם, פיתה עם זעתר ופיתה פיצה, שוקו, אייס קפה ועוד כל מיני שתייה קרה

היה שם גם מסג'ים (רבע שעה כל אחד ארבעה מסג'יסטים בסך הכל היו שם), קייקים (יש בחוף הים שם מפרץ קטן עם להקה גדולה של דגיגונים). היו כל מיני פעילויות לילדים כמו

בניית ארמונות מחול (תחרות נושאת פרסים), קליעת חץ למטרה, מציאת הר הממתקים בסך הכל היה שם מאוד נחמד

 

עינין (מצטער אם יש פה שגיאת כתיב) אותי החץ וקשת. הלכתי לשם היה שם מדריך ובעיקר ילדים. הקשתות היו קשתות קטנות והחצים מעץ עם בערך חוד בקצה וגומחה בקצה השני בשביל החבל. המטרה היתה כחמישה שישה בלונים תלויים מנופחים (זזים טיפונת עם משב הרוח) ובלונים ממולאים מים עם הרצפה (אבל יותר קטנים וקשים לפגיעה), עמדנו כ4 מטר מהמטרות

הייתי פעם במעיין תחרות כזאתי במסגרת הלימודים והסבירו שם על איך להחזיק את הקשת, איך לכוון וכו (לא ממש הקשבתי כי לא עניין אותי בזמנו!) וראיתי שהילדים לא ממש עושים את זה נכון אבל המדריך לא ממש נכנס והסביר להם לעומק

יריתי גם ובהתחלה כל אחד לקח תור והצטרפו שתי מבוגרים ולאחר מכן התחילו לתת לכל אחד חצים וכולם לקלוע ביחד ומתישהו החליטו שזה תחרות (זאתי היתה מההתחלה אבל מעכשיו החליטו לספור נקודות) נקודה אחת לבלון תלוי ושני נקודות לבלון מים. כל הפרסים שם לכל התחרויות הם רכיבה על סוסים

 

לא ממש עניין אותי הפרס אבל החלטתי על אסטרטגיה, היו לי גם כמה טיפים מעבר אז זה נתן לי יתרון. החלטתי שנכון שאנחנו עומדים כארבעה מטרים מהמטרה אבל כמו כל דבר בחיים שום דבר זה לא כזה קל ויש סיכוי שאני לא אפגע בבלונים אז אם כבר אז ללכת על בלוני המים בשביל ניקוד גבוה. אז עמדתי כמו שצריך כשיורים חץ בקשת לא עם הבטן למטרה אלא עם הצדדית למטרה, הדבר מאפשר למתוח את הקשת יותר מאשר כשעומדים עם הבטן למטרה, היו אמורים גם לעצום איזה עיין ספציפית אבל לא זכרתי איזו.

 

בפעם הראשונה פיספסתי, שמתי לב שהחץ נוטה הצידה וניסיתי לפצות על כך. אני לא זוכר מי פגע בבלון הראשון אבל היו שם כשלושה מבוגרים כשאחד מהם מבוגר ולא ממש היווה תחרות והשני ('א') שהיה יותר צעיר ותחרותי. נדמה לי ש'א' פגע בבלון מים ראשון וקיבל 2 נקודות אבל מהר הישוותי אליו בסיבוב הבא. סיבוב או כמה לאחר מכן שנינו פגענו כל אחד בבלון מים מה שהוביל אותנו לתיקו של 4 נקודות. לאחר מכן המשכתי לפגוע בבלונים כל כמה נסיונות בעיקר בזכות זה שניסיתי למתוח את הקשת כמה שיותר, אחרים ראו את זה יותר כמשחק ולא השקיעו. הגעתי לשש נקודות 'א' גם מתישהו הגיע לשש נקודות אבל כמה סיבובים לפני סוף התחרות הצלחתי לפגוע בעוד בלון מים והגעתי לשמונה נקודות, הודיעו על ארבעה סיבובים אחרונים ומתישהו הצלחתי להגביר פער עם עשרה נקודות. זכיתי וכולם אמרו שאני טוב בזה

 

זה מתחשק לי לחפש תחרות לחובבניים עם חץ וקשת אמיתיים ומטרות קצת יותר נורמליות

את הפרס אני אקבל כנראה מחר

 

שחר2

 

 

 

זה התחיל לפני הרבה זמן, כחודש לערך. השותפה שלי לא שתפה כלים כרגיל ונתתי לכלים להצתבר ביחוד לכפיות, לא רציתי ואני עדיין לא רוצה לסדר אחריה אני לא אבא שלה. אז הצטברו הכפיות ובבוקר לא היתה לה בררה והיא נאצלה לשטוף כפית בשביל לשתות את הקפה בוקר שלה

 

היו שישה כפיות בכיור

 

לאחר כמה ימים שמתי לב שאין שישה כפיות במתקן היבוש/בכיור ו'ל' השותפה שלי שאלה אותי לאיפה נעלמו הכפיות (כאילו שאני צריך לדעת). מאז נעלמו עקבותיהם, אני זוכר שראיתי ארבעה כפיות כרגע יש בבית שלושה. לא רציתי לבזבז את הזמן שלי בחיפוש אחרי הכפיות כי זאת לא היתה אשמתי וניסיתי לדבר איתה על זה אבל היא מסרבת לקבל אחריות ולהודות שזה אשמתה היא רק אומרת שגם אני משתמש בהם

 

אז חיפשתי אחריהם היום בכל הבית, שכחתי לבדוק כמה זמן השקעתי בנושא. עברתי ארון ארון וחיפשתי בכל מקום בבית כולל בחדר של השותפה ולא מצאתי אותם. יתכן שהיא לקחה אותם בטעות או לא בטעות למקום אחר, לאחד החברים שלה או לבית שלה בחיפה. מה שמעצבן אותי זה שאני לא יודע אם היא אהבלה שלא יודעת מה היא עושה עם דברים או שהיא עושה את זה בכוונה כנקמה על משהו אבל עכשיו יש לי גם עוד בעיה אם להודות שחיפשתי וחיטטתי לה בחדר

 

הכפיות הם מסט שקניתי במעבר הדירה הראשון שלי בנובמבר 2006 לערך בקניון בכפר סבא. אני יכול לנסות לשאול אותם אם אפשר להשלים את הסט ולקנות רק את הכפיות ובמקרה הזה ללכת לתביעות קטנות עם השותפה שלי (לא עכשיו כשהיא גרה איתי). אבל כמו שאני מכיר את עצמי אני לא אלך לתביעות קטנות בשביל חמישים, מאה שקל

 

יש תיק אחד קטן שהיא לוקחת איתה לכל מקום אבל אני בספק שזה שם, זה בטח נמצא בתיק יותר גדול או משהו אחר שהיא לקחה פעם לאחד החברים או לדירה שלה. בתיק הקטן אני יכול לחפש. בכל מקרה אין לי מה להתבייש בחיטוט בחדר שלה כי היא לא השאירה לי ברירה מילא אם היא היתה משתפת פעולה ולא מעבירה את האשמה עלי. היא בטח בחיפה עכשיו בבית שלה אבל אני אדבר איתה כשהיא תחזור פנים מול פנים (אם היא תחזור, פיטרו אותה מהעבודה...), אני צריך לחשוב איך לנסח את זה

 

חשבתי על משהו בסגנון של: "חיפשתי בכל הבית (כולל בחדר שלך באופן מרומז), אולי לקחת את זה בטעות לאחד החברים/לדירה שלך" חשבתי גם על זה שאולי אחד החברים שלה קלפטומן אבל אז לא היו נעלמים רק כפיות